הקדמה. אמר בן המחבר: לא באתי סתומים לברר. חילים לגבר. לזרות ולהבר. כי דמיתי לקאת מדבר. ולחרס הנשבר. ומה לתבן את הבר. כי במקום גדולים לא עמדתי. וחכמה מעט למדתי. וגם המעט שכחתי. לכן יראתי וזחלתי. להגיד דברים קבל עם. לעמוס פטפוטי על שכמם. כי גם אויל מחריש יחשב לחכם. אמנם פעם הזאת. בטני כאובות חדשות. ואי אפשר לחשות. כי ההכרח יכפה עלי ידים. מבלי לישב בעצלתים. ולפתוח שפתים. הסגורות בבריה ודלתים. כי ספר בלי הקדמה. הגם שהיא ריקה ושממה. דלה ורזד. כמו בית חסר חלון. וכארובה מסוכה בוילון. לכן יעבור עלי מה אמרתי. לא אלוט פני באדרתי. חצני גערתי. חלצי אזרתי. וקסתי דרכתי. חסרון למלאות. להודיע ולגלות. ענינים אחדים. אשר לידיעת חיי המחבר נאגדים. ולהתהוות ספרו נאחזים. ולא אבוא בארוכה. לארוג מליצות בששר משוחה. רק בקצר אמרים. כמלקט עמרים. אפתח שפתי במשרים. זה לפני מאה ועשרים שנה בעת אשר הרעיש נאפאלעאן הראשון ממלכות וממנוחתן הרגיזן ברח לנפשו מפני חרב היונה מעיר מולדתו היא "אלטינקוגשטאדט" במדינה בייערן איש צעיר לימים אברד ונבון עד שהובילוהו רגליו לגור לעיר פרעסבורג בארץ הגר. שם האיש אברהם אריה. ובהיות שעדת פ"ב היתה מאז עיר מלאה חכמים וסופרים והמונים המונים צמאי דעת ורעיבי הבונה נהדרו אליה מכל אפסים לשבור צמאונם מבאר מים חיים חפרוה שרים אבירי תורה והחקי לב גמר גם ר' אברהם אריה בדעתו להתישב שם ולדאחז בה ולשמוע לקח מפי אביר הרועים הגאון ר' משולם טוסמניץ זצ"ל אשר דארין האירד מכבודו והיה אבד"ק פ"ב בעת דהיא וידי כאשר ארכו לו שם הימים והשלים חוקו בלמודים התקשר מעדנים עם משפחה הגונה בלקחו לו מבנותיה את בת גילו האשה כשמה מלכה. ויחי עמה חיים נעימים ולא מש מדי אמות של הלכה ויהי למורה באחד מבתי הספר לתלמוד אשר התנוססו שם לרום תפארה. ויחוננהו ה' בפרי בטן בנים ובנות כשתילי זיתים ובכורו אליעזר המכונה ליפמאן נולד לו בשנת תקס"ד הוא אבי א"א ז"ל המחבר ספר הזה. ר' ליפמאן היד מעודו תמים במעשיו וישר בדרכיו ולמד כל ימיו תורה לשמה במלא מובן המלה כי מנוער עד שיבה לא נהנה מתורתו אפילו כאצבע קטנה ולא קבל מימיו שום משרה קטנה או גדולה ולא התמנות כבודה כי לא אבה להתבטל משיעוריו אשר קבע לו תמידין כסדרן. ככה השליש שנותיו כימי מלך אחד שבעים שנה והיה ש"ס ונושאי כליו שגורים על שפתיו ויאסף אל עמיו בן פ"ט שנה יום עש"ק י"ג אדר תרנ"ה. אשתו הצדקת מ' חנה אמו של א"א ז"ל היתה נצר נחמד ממשפחה כבודה כי אביה הירא את ד' ר' מיכאל אליעזר היה בן הגאון ר' מאיר פריישטאדט ז"ל חד מבי דינא רבא של הגאון ר' משולם טוסמניץ ז"ל ושמעתי מזקנים שהכירו אותו מפליאים צדקתו והיה מיראי ההוראה עד אין קצה ופעם אחת איתרע מילתא שרצו הבי"ד להתיר חמאה של נכרים כי היתה השעה צריכה לכך והוא לא רצה